חלק נכבד מה"תכנות הביולוגי" שלנו עסוק רוב הזמן ב"השגת יתרון תחרותי"
מכיוון שמאז שהיינו גזע חלש ונרדף (ניצוד למעשה) בסוואנה של אפריקה עבר זמן רב,
זמן כה רב למעשה, עד שהסכנה להמשך קיומנו כפרטים וכגזע, מגיעה, מעצמנו...
רוב המין האנושי אינו חיי כיום בסכנת חיים ממשית והמרוץ האבולוציוני להישרדות והמשכיות הגנים שלנו, השתנה משמירה על חיינו לצבירת "יתרון תחרותי" (או כוח) מול פריטי הומו-סאפיאנס אחרים.
אנו עוסקים מילדות ועד שלב מאוחר מאוד בחיים במרוץ בלתי פוסק אחר צבירת הון ונכסים חומריים,
לנו ולצאצאינו, מזינים הן את רמות הצרכים הבסיסיים בפירמידת הצרכים של מאסלו (קיום פיזי וביטחון בקיום עתידי) והן את הרמות הגבוהות יותר (שייכות חברתית, אהבה, כבוד ומימוש עצמי)
ונדמה, שבכל שלב אליו אנו מגיעים (בסיפוק זמני?) – אנו כבר מתחילים לחתור אל הרמה הבאה,
אל השלב הגבוה יותר, הגדול יותר, הנרחב יותר של סיפוק הצרכים.
האם ייתכן סוף ל"מרוץ האוגר בגלגלת" הזה? מתי נוכל לומר "יש לנו מספיק"? צברנו מספיק כוח,
יש לנו מספיק Leverage כדי להוריד הילוך? סמואל ג'ונסון אמר פעם "כאשר אתה עושה בחירות בחיים, אל תזניח את החיים עצמם" מצב הכוח הצבור ורמת סיפוק הצרכים שהגענו אליה צריכים להתאזן מול השקעת הזמן והאנרגיות שלנו בהם. אם נצליח להפנות בשלב כלשהו חלק ממשאבי הזמן והאנרגיות
שלנו ממצב "צבירת הכוח" הסזיפי להשקעה בעצמנו, בילדינו, בקהילתנו ובעולמנו, נוכל אולי לחיות חיים מאוזנים, מספקים ושלווים יותר (אבל עם פחות נכסים וכוח צבורים)
פן נוסף של "מבחן הכוח" הנו מהות הכוח עצמו.
האם מדובר בהרגשה? האם מדובר ביישום והפעלה מעשית של כוח?
מה לגבי המקרים בהם "רגשי נחיתות" של אדם הנמצא בעמדה של כוח גורמים לו להפעיל כוח בלתי סביר כלפי מי ש"מפעילים" אצלו רגשות כאלו? האם הוא "חזק" או "חלש"?
נראה שכדי להגדיר מקרה של "אי עמידה במבחן הכוח" עלינו לבחון מעשים ולא כוונות מודעות.
הרגשה של כוח יכולה (וצריכה) לבוא מבפנים ולא להיות תלויה ביישום והפעלה של "כוח מודגם"
כאשר אדם שלם עם עצמו ומיקומו בחיים (באופן אינטרוספקטיבי) אין הוא צריך להדגים הפעלת כוח כלפי אחרים למען בניית "תדמית חזקה" וכמו כן אין הוא צריך צבר של נכסים כדי להוכיח "תדמית של הצלחה"
השגת הרגשה של כוח פנימי, כוח המספיק להתמודדות עם קשיי החיים, יכולה לבוא ממקורות אחרים לגמרי. מקורות של אהבת הזולת למשל (בת זוג, ילדים) או הערכה וכבוד מהקהילה (עבודה, יישוב)
ובמקרים בהם אין האדם נעשה תלותי במקורות הכוח שלו, או "שבוי" בדימוי חיובי מסוים (שהמציאות כופה עליו להיסדק מדי פעם) – במקרים כאלו, יש לו סיכוי טוב לשמור על איזון בריא של דימוי חזק ובעל כוח מצד אחד, ואדם היודע גם "להיראות חלש", להפסיד מדי פעם ולתת מקום לכוח של אחרים.
איזה אדם אתה?
איזה אדם אתה רוצה להיות?
"דע עצמך, דע לאן אתה הולך ואז, לך" בועז בש-מרץ'
